מנזר קורטאה דה ארג'שמתחם כנסיות

הבלדה על הבנאי מָנולֶה

האגדה מספרת שכאשר החליט נָגוֹאֶה בָּסאראבּ להקים את קתדרלת קוּרטֶאָה דה אָרגֶ'ש, הוא אסף את עשרת הבנאים הטובים ביותר בוולאכיה, ובראשם איש צעיר בשם מָנולֶה. הבנאים שינסו מותניהם והחלו בעבודת הבנייה המורכבת, אלא שכל הקירות שבנו ביום התמוטטו במהלך הלילה. ביום הבא עבדו הבנאים קשה יותר וחיזקו את הקירות, אלא שגם בלילה השני התמוטטו הקירות. כך קרה גם בלילה השלישי וגם ברביעי. בלילה החמישי, עת שכבו הבנאים לישון, חלם מנולה חלום: כדי שיצליחו להשלים את העבודה שהוטלה עליהם, על הבנאים להקריב את האדם הראשון שיתקרב אליהם עם עלות השחר. משהתעורר מנולה, סיפר על החלום לחבריו. הבנאים התקבצו באתר הבנייה. הם הביטו אל קו האופק והמתינו בחרדה לדמות הראשונה שתופיע על קו האופק. והנה, הופיעה אשתו האהובה של מנולה, נושאת בידיה את ארוחת בוקר. מנולה הנסער החל להתפלל לגשם זלעפות שימנע מאשתו להגיע אליו. תפילתו נענתה וגשם החל לרדת, אלא שאשתו לא וויתרה והמשיכה בדרכה. כעת התפלל מנולה שרוח חזקה תנשב ותסובב את האישה בחזרה לביתה. גם התפילה הזו נענתה, והרוח החלה מנשבת לכיוונה. אך גם הרוח לא מנעה מהרעיה המסורה להמשיך. לבסוף הגיעה אשתו של מנולה לאתר הבנייה. מנולה המיוסר הבין כי אין מנוס, והוא יאלץ להקריב את רעייתו בכדי למנוע את התמוטטות קירות הלבנים. עשרת הבנאים החלו בונים סביב האישה הבוכייה, וזו נקברה חיים תחת קירות הקתדרלה: רק כך הצליחו להשלים את המלאכה.
משהוקמה הכנסייה הגיע הנסיך לבחון במו עיניו את הפלא האדריכלי. "האם תוכלו לבנות כנסייה זהה לזו במקום אחר?" שאל את הבנאים. "כן", ענו פה אחד. "אם כך, אצטרך לדאוג שלא תוכלו לעשות זאת", ענה בתגובה השליט האכזר. עשרת הבנאים הובלו על־ידי החיילים לגג הכנסייה מבלי שיכלו לרדת ממנו ארצה. הבנאים ניסו לבנות לעצמם כנפי עץ ולעוף לחופשי, אך לשווא - הם כולם התרסקו אל מותם.
אם האגדה נשמעת לכם מוכרת, הרי שאתם צודקים! חלקה הראשון של האגדה הושפעה ככל הנראה מסיפור בת יפתח הגלעדי המתואר בספר שופטים, בעוד חלקה השני של הבלדה הרומנית מושפע מהמיתוס על איקרוס - שהכין לעצמו כנפיים מנוצות ציפורים, ונפל אל מותו לאחר שהתקרב לשמש שהתיכה את כנפיו.