קיים במלאי: כן.
קוראים לי פיהום תיקאאא, לעזאזזזז ולחבאבבבב דייאלי (קוראים נאמנים, יקרים ואהובים שלי), אני מגיש לכם בזה את ספרי על אודות המגרב, ועל אודות קורותיהם של היהודים במרוקו.
מסופר בספר זה על חבלי ארץ הולדתי ועל מפגשיי הבלתי אמצעיים עם רחובות (דרובאת) וסמטאות (זנקאת) ״המלאח״ הבלות, שרק שמותיהם - דרב׳ דל-סלוואת, דרב׳ דל-חכם, דרב׳ דל-מערה, דארב׳ טוויל ועוד - מעידים על עברן המפואר, עם הבתים הנטושים, עם החדרים הטחובים והאפלים, עם בתי הכנסת, עם ״המצבות״ הדוממות ב״בית החיים״, המביעות עוצמה מחד ורעדת קדושה מאידך, עם הערים ״היהודיות״ (פאס - עיר של ישיבות ותלמודי תורה, מקנאס - ירושלים של מטה, כך היא כונתה, ספרוּ, עיר ״המקובלים״, דבדו - עיר ״הכוהנים״, על שום הכוהנים הרבים בעיר זו), ועם בני האדם והסיפורים עליהם ושלהם: האנשים שחיו במרחב שבין האוקיינוס לבין הסהרה, בין פסגותיו הגבוהות של האטלס ועל מורדותיו של עמק האוריקה, מהרי הריף ועד תפילאלת. אנשים שנופי ארץ הולדתם היו טאפראות, תרודאנת, טארהאזות, וורזאזאת, סקורה, זאגוּרה, איסאווירה (מוגדוֹר), נטיפה, ספרו, קולומבשאר, טלאמסן, אוג‘דה, אזִמור, דימנאת, רבּאט, טנג‘יר, וואזאן, תיטוואן, שפשאוון, אל-חוסימה, נאדור ותאלווין, דאר אל ביידה (קזבלנקה), סאפי, אגדיר, טיזנית, בני-מלאל, תולאל ואזיאל.
הספר נועד לנו ולילדינו, אנשי הדור הצעיר בארץ ובתפוצות, ולכל המתעניינים במרוקו - הארץ היפה, הרחבה ורבת הפנים הזו, שהייתה לא רק בית יוצר, מקור תורה, אור מופלא, אלא גם בית, משכן, ״מקלט“ ומקום מנוחה אחרון ליהודים במשך כ-26 מאות שנים. עתה מרוקו מקבלת אותנו, הבאים אליה מישראל ומן הפזורה, בזרועות פתוחות, ובמידה מופלאה של הכנסת אורחים. על כך אעיד בעצמי, ועל עדותי יוסיפו את עדותם כל מי שנסעו עמי למרוקו ב-15 השנים האחרונות.
לכם, היוצאים למרוקו כדי ליהנות מן המראות, מן הנופים, מן הריחות ומן הטעמים, הספר חיוני ביותר. הוא יסייע לכם להכיר ארץ רחבת ידיים זו, יספק לכם את הנתונים המעודכנים ביותר על מרוקו היום וישמש לכם בעיקר מעין ״מורה נבוכים״ באשר לארץ זו בכלל, ובאשר ליהודים שחיו וחיים בה בפרט.
רוצה להיות אזרח העולם?
