העיירה הקטנה (1,631 תושבים נכון ל-2020), הטובלת בטבע, מהווה בסיס מצוין לטיול בהרים הלבנים. בסמוך לעיירה נמצא ערוץ פלאם, ועל העיירה חולש הר לוּן, שם תוכלו לעסוק בפעילויות ספורט חורף ובטיולים רגליים. אל ההר מטפס הרכבל הארוך בניו המפשייר. מן העיירה יוצאת רכבת וינטג' נוסטלגית לנסיעה נופית באזור, וכאן מתחילה גם דרך הנוף של קמקמגוס (The Kancamagus Scenic Byway), כביש נופי באורך 90 ק"מ שמסתיים בקונוויי (Conway). הנסיעה מומלצת במיוחד בסתיו, כשהיערות מכוסים בשלכת. משפחות ייהנו מפארק המים Whale’s Tale Waterpark. אחרי שתשובו מן ההרפתקאות תוכלו לטייל ברחוב הראשי של העיירה, אשר מלבד תפאורה הררית יפה מציע מגוון גדול של מסעדות, מבשלות בירה וברים.

ההר הגבוה ביותר בניו אינגלנד מתנשא לגובה 1,916 מ' ונחשב לשיאו של "הרכס הנשיאותי" - רכס הרים הממוקם בהרים הלבנים, אשר פסגותיו קרויות על שם נשיאי ארצות הברית. מן הפסגה תוכלו לראות את ההרים הסמוכים ברכס, ובהם הר קליי (Mount Clay), הר ג'פרסון (Mount Jefferson), הר אדמס (Mount Adams) והר מדיסון (Mount Madison). פסגת ההר ידועה ברוחות החזקות המנשבות בה, וב=12 באפריל 1934 תועדה בה מהירות הרוח הגבוהה ביותר על פני השטח של כדור הארץ עד אז - 372 קמ"ש. ישנן כמה דרכים להעפיל לפסגת ההר. תוכלו לעשות זאת ברגל (חמישה מסלולים עיקריים, המיועדים למטפסים מנוסים ומיומנים, מובילים לפסגה) או ברכב. כביש הפסגה (Mount Washington Auto Road) הוא כביש מפותל ותלול שנחנך ב=1861 ונחשב לאחת האטרקציות התיירותיות הוותיקות באמריקה. אורכו של הכביש כ=12 ק"מ ובמהלך הנסיעה בו תעברו בין ארבעה אזורי אקלים. הנהיגה בו תזכה אתכם במדבקה לפגוש עם הכיתוב "המכונית הזו טיפסה את הר וושינגטון" שניתן לראות על מכוניות רבות בניו אינגלנד. |תמונה_בטקסט9682| הדרך המהנה ביותר לטפס לפסגת ההר היא ברכבת גלגלי שיניים שנוסעת מאז 1868 במעלה המסילה השנייה בתלילותה בעולם. השיפוע הממוצע הוא 25% ובחלקיה התלולים ביותר הוא מגיע ל=37.3%. הרכבת מטפסת באיטיות במעלה ההר, בקצב של 4.5 קמ"ש בדרך למעלה ו-7.4 קמ"ש בדרך למטה, כשלאורך הדרך נשקפים נופים נהדרים. בתחילת הדרך הנופים מיוערים (המראה מרהיב במיוחד בזמן השלכת הסתווית) וככל שהרכבת מטפסת למעלה הנוף מתחלף והופך ליותר צחיח. יש שני סוגי רכבות שמטפסות במעלה ההר - רכבות המונעות על ידי קטרי ביו דיזל ורכבות קיטור נוסטלגיות שפועלות פעמיים ביום. משך הנסיעה הלוך ושוב, כולל שהות של כשעה בפסגה, קרוב לשלוש שעות. בפסגה, מלבד התצפית על הנוף, יש כמה מוקדי עניין. במרכז המבקרים שרמן אדמס |תמונה_בטקסט9681| יש מרפסת תצפית על הגג, תחנת מזג אוויר בה תוכלו להצטרף לסיור מודרך עם מדעני התחנה, קפטריה ושתי חנויות מתנות. יש כאן גם משרד דואר ממנו תוכלו לשלוח גלויה עם חותמת הדואר של הר וושינגטון. בסמוך נמצא בית טיפ טופ. כאן נזרעו הזרעים להקמת רכבת הקיטור, כאשר המהנדס והממציא, סילבסטר מארש, טיפס על ההר עם חבר ב=1857 ונקלע לסערה מסוכנת. הם הסתתרו במבנה הזה, ומארש חשב על דרך בטוחה יותר לטפס על ההר - רכבת גלגלי שיניים. ב=1858 הוא הציע את הרעיון לבית המחוקקים של ניו המפשייר. המחוקקים אמנם כינו את מארש "משוגע" אבל נתנו לו את האישור לתכנן את המסילה. הבית משמש כיום כמוזיאון. |תמונה_בטקסט9683| שימו לב: עליכם להחליט מראש אם ברצונכם לנסוע ברכב או ברכבת, שכן נקודות המוצא מרוחקות זו מזו. תחנת הרכבת נמצאת בברטון וודס (Breton Woods), בצד המערבי של ההר, ואילו נקודת המוצא לכלי רכב נמצאת בצד המזרחי של ההר, במרחק כשעת נסיעה משם. בנוסף, מומלץ להזמין מראש את הכרטיסים לרכבת, במיוחד בעונת הסתיו. כדאי להגיע לרכבת כ-45 דקות לפני שעת היציאה. בשל תנאי מזג האוויר הלא צפויים בפסגה, כדאי להתלבש בלבוש חם. מומלץ לנעול נעליים סגורות ונוחות להליכה, בשל הקרקע הסלעית בפסגה.

הערוץ הטבעי הממוקם בבסיס הר ליברטי (Mount Liberty) בפארק המדינה פרנקוניה נוטש (Franconia Notch State Park) נחשב לאחד מאתרי הטבע היפים והאהובים בהרים הלבנים. ההליכה לאורך הנהר עוברת בחלקה בקניון עמוק עם קירות גרניט בגובה 21-27 מ' המכוסים באזוב. בדרך יחכו לכם הרבה הפתעות נעימות - . גשר עץ מקורה שנבנה ב-1866 ונחשב לאחד מהעתיקים במדינה, מפלים, בריכה טבעית יפה בעומק 12 מ' המוקפת בקירות גרניט, סלעים עצומים שהמשקל של חלקם הוא למעלה מ=300 טון ושפע של צל וצמחייה, בעיקר שרכים שתורמים לתחושה של הליכה ביער אפלולי. זהו מסלול מעגלי וחד כיווני שאורכו 3.2 ק"מ והוא כולל הליכה על שביל חצץ ועל טיילת עץ וכן עלייה במדרגות מרובות. בכניסה לאתר יש מרכז מבקרים עם קפיטריה, שירותים וחנות מזכרות. המסלול פתוח בין מאי לאוקטובר. כדאי לנעול נעליים נוחות. יש להזמין מקום מראש ב|הלינק: https://www.haolam.co.il/1406|אתר האינטרנט|סלינק|.

מוזיאון אשר חלקו פתוח וחלקו מקורה, שבו 39 מבנים היסטוריים שמחיים את ההיסטוריה של ורמונט, בהם תמצאו משהו לכל אחד מבני המשפחה. תוכלו להתרשם כאן מספינת קיטור משוחזרת מ-1906, ממגדלור של אגם שמפליין משנת 1871, מכרכרות עתיקות, מצעצועים עתיקים ובתי בובות, מאסמים, מנפחייה, מסדנת הדפס וסדנת אריגה (כולל הדגמות חיות) ומבית ספר בוורמונט מראשית המאה ה-19, ובו כיתה אחת בלבד, כשהכל משוחזר בקפידה. אחד הבניינים המעניינים הוא בניין הקרקס, אשר מציג את מצעד קרקס ארנולד המיניאטורי, המגולף ביד. מחוץ לבניין הקרקס יש קרוסלת וינטג' הפועלת כשמזג האוויר מאפשר זאת, בין מאי לאוקטובר. בנוסף, יש במוזיאון תצוגה של אמנות אימפרסיוניסטית עם יצירות של מאנה, מונה, דגה ואחרים. המוזיאון משתרע על שטח עצום וכדאי להצטייד בנעליים נוחות ובכובע.

ההר הגבוה ביותר בוורמונט, המהווה חלק מרכס ההרים הירוקים, מתנשא לגובה 1,339 מ'. קו המתאר של ההר מזכיר מאוד פרופיל אנושי, עם מצח, אף, שפתיים וסנטר, מה שתוכלו לראות בצורה מובהקת יותר אם תצפו בהר ממזרח. פסגת ההר, אחד משני מקומות בוורמונט בהם צומחת צמחיית טונדרה אלפינית, מציעה מסלולי הליכה ותצפית נופית על האזור. בחורף ההר מכוסה שלג וזהו יעד פופולרי לאוהבי הסקי, בעוד שבקיץ רבים נהנים מטיולים רגליים בהר. יש שלוש דרכים מלהיבות להעפיל לראש ההר. הראשונה היא בטיפוס רגלי, אשר מתאים למטפסים מנוסים. בחלקים העליונים של ההר ייתכן ותצטרכו להיעזר בפלג הגוף העליון על מנת להניף את עצמכם לראש הסלעים. הנוף היפה והמפגש מקרוב עם הצמחייה האלפינית ועם בעלי החיים שעל ההר מהווים תגמול הולם. אורכו של מסלול ההליכה המעגלי כ=11.7 ק"מ וההליכה בו נמשכת כ=6-8 שעות. הדרך השנייה היא בנסיעה בכביש האגרה, כביש תלול ומפותל שמתחיל בסטואו ומטפס במעלה ההר. קחו בחשבון שהכביש מסתיים במגרש חניה בגובה 1,173 מ' ומשם יהיה עליכם לצעוד עוד כ=2.4 ק"מ עד לפסגה. הדרך השלישית. אשר לדעת רבים היא המהנה מכולן, היא ברכבל שלוקח את המטיילים בעשר דקות מסטואו אל פסגת ההר. כך תוכלו ליהנות מהנוף היפה ללא כל מאמץ. בתחנה העליונה של הרכבל יש מסעדה, קיוסק, שירותים וחנות מזכרות.

האחוזה, המשתרעת על שטח של עשרה קמ"ר בסטואו, היא אחד האתרים המזוהים ביותר עם העיירה היפה. האחוזה שייכת למשפחת פון טראפ, עליה מבוססים המחזמר המפורסם "צלילי המוזיקה" והסרט שהגיע בעקבותיו. הברון גאורג פון טראפ, אשתו מריה וילדיהם עזבו את אוסטריה לאחר שזו סופחה לגרמניה הנאצית והתיישבו בוורמונט. לאחר פטירתו של הברון פון טראפ ב-1947 המשפחה הסבה את האחוזה המשפחתית לאכסניית סקי. ב-1980 פרצה במקום שריפה שהחריבה את האכסנייה, וזו נפתחה מחדש שלוש שנים מאוחר יותר בסגנון אוסטרי. גם אם אינכם נשארים ללון במקום תמצאו הרבה מה לעשות כאן בכל עונה. במתחם האחוזה יש מסלולי סקי קרוס קאנטרי, 56 ק"מ של שבילי הליכה בין כרי הדשא, מסלולי אופני הרים, מרכז כושר, ארבעה מגרשי טניס, קיר טיפוס ושתי בריכות שחייה. בנוסף, מהמקום יוצאים טיולים בעגלות רתומות לסוסים בנופים הכפריים. החווה שבמקום פעילה ומגדלים בה חיות משק כמו פרות, כבשים, תרנגולות, עזים אלפיניות ודבורים. בנוסף יש בחווה גן פרחים וגינת ירק, אגם קטן בו תוכלו לדוג, שיחים של פירות יער אותם תוכלו לקטוף בחודשי הקיץ, מטע תפוחים (מהם מכינים כאן סיידר), מפעל של סירופ מייפל ומבשלת בירה. לאורך השנה מתקיימים בחווה אירועים ופעילויות מיוחדות. בבית הקברות שבמקום קבורים בני משפחת פון טראפ ובהם גאורג ומריה.

מסלול טיול מקסים וידידותי למשפחות בסמוך לעיירה וודסטוק בהרים הלבנים. הנהר הנעלם קיבל את שמו משום שהוא נעלם מתחת לפני השטח בערוץ הקרחוני הצר והתלול. בערוץ יש סלעי גרניט עצומים, דרכם נשפך הנחל עד שהוא שב ומגיח בחזרה. המסלול עובר לאורך הנהר, על טיילת עץ באורך 1.6 ק"מ בין קירות סלע משוננים, מערות סלע קרחוניות ומפלים שוצפים, על רקע תפאורה מיוערת. המסלול פתוח בחודשים מאי-אוקטובר. מומלץ להזמין כרטיסים מראש למועד בו אתם מעוניינים לבקר. מפעם לפעם מתקיימים במקום סיורי ערב מודרכים לאור פנסים, פרטים נוספים ב|הלינק: https://www.haolam.co.il/1407|אתר האינטרנט|סלינק|. בכניסה לאתר יש שירותים וחנות מזכרות בה מוכרים גם חטיפים ומשקאות קלים. בנוסף, יש שולחנות פיקניק. מומלץ לנעול נעליים נוחות.

ההר שנישא לגובה 1,240 מ' בפארק המדינה פרנקוניה נוטש (Franconia Notch) אמנם אינו הגבוה בהרים הלבנים, אבל הנוף הנשקף ממנו, של המדרונות המיוערים ושל אגם אקו (Eccho Lake), כמו גם של המדינות השכנות, עוצר נשימה, במיוחד בחודש אוקטובר כשהיערות מכוסים בשלכת. הדרך הטובה ביותר ליהנות מהנוף היא לעלות על הרכבל של הר קנון שייקח אתכם תוך פחות מעשר דקות לפסגה. מלמעלה תוכלו להשקיף על ניו המפשייר, ורמונט, ניו יורק, מיין ובימים יפים אפילו על קנדה. בחורף תוכלו לעשות כאן סקי ואילו בקיץ תוכלו לצאת למסלולי הליכה בדרגות קושי שונות. בנוסף, יש שני מסלולי הליכה מאתגרים שמטפסים אל הפסגה. ההר חביב גם על מטפסי טיפוס סלעים. בפסגה, ליד תחנת הרכבל, יש קפיטריה שמגישה ארוחות קלות מול הנוף וכן חנות מזכרות.