צאו מהתחנה לכיוון דרום־מזרח והתקדמו כ־130 מ'. פנו ימינה אל תוך גן קנז'סקה, במרכזה ניצבת אנדרטת הצבא הסובייטי. הרחבה מהווה מקום מפגש פופולרי עבור בני נוער, ואילו האנדרטה שבמרכזה, הפכה מטרה למעשי ונדליזם וכלי לביטוי מחאה פוליטית נגד המשטר הרוסי וזכר הכיבוש הקומוניסטי בבולגריה. חזרו לרחוב הראשי ופנו ימינה. צעדו כמה עשרות מטרים עד שתגיעו לגשר אוֹרְלוֹב, אשר שימש כשער הכניסה המזרחי לרובע ההיסטורי של סופיה. לאחר מכן חזרו על עקבותיכם אל עבר תחנת המטרו, והיכנסו אליה. חצו אותה לכיוון מערב וצאו מצדו השני של הכביש. פנו שמאלה לשדרות Vasil Levski והתקדמו כ־250 מ' עד למוזוליאום בָּאטֶנְבֶּרְג. במבנה בעל החזית הניאו־קלאסית נטמנה גופתו של אָלֶכְּסַנְדֶר בָּאטֶנְבֶּרְג, הנסיך הראשון של נסיכות בולגריה המודרנית לאחר השחרור מהכיבוש העות'מאני. היכנסו פנימה והתרשמו מציורי הקיר היפים ומתצוגת חפציו האישיים של הנסיך. פנו שמאלה וחזרו על עקבותיכם עד לתחנת המטרו. עצרו להתרשם מיופייה של אוניברסיטת סופיה הניצבת מצדה השני של השדרה. פנו שמאלה. משמאלכם תראו את המבנה רב הרושם של The Residence Exclusive Club. הוא נבנה בשנת 1907 על־פי עיצובו של האדריכל הנודע |הלינק: http://www.haolam.co.il/655|פְרִידְרִיך גְרִינַאנְגֵר|סלינק| עבור ראש העיר, דִימִיטָר יאָבְּלוִנְסקִי (Dimitar Yablonski), ולכן כונה |הנטה|בית יאָבְּלוִנְסקִי|סנטה| (Kashta na Yablanski). בשנת 2006 נרכש המבנה ההיסטורי על־ידי חברה פרטית, ושלוש שנים לאחר מכן נערכו במקום עבודות שיפוץ ושחזור בשווי כחצי מיליון יורו. כעת פועל כאן מועדון המיועד לבני המעמד העליון (אם אתם מעוניינים, דמי המנוי כאן עולים 1,200 יורו לשנה עבור גברים, ו־600 יורו עבור נשים). המשיכו ללכת בכיוון מערב בשדרות הצאר המשחרר. השדרה הרחבה נסללה כבר בימי הכיבוש העות'מאני ונקראה תחילה 'אִיסְטָנְבּוּל דֶגֶ'דָסִי', ואילו במהלך שנות השבעים של המאה העשרים, שונה שם הרחוב באופן זמני ל'שדרות רוּסְקִי'. עתה אתם ניצבים על־יד כיכר קטנה ובמרכזה אנדרטת הצאר המשחרר. האנדרטה מנציחה את תרומתו של הצאר הרוסי, אָלֶכְּסַנדֶר השני, לשחרור העם הבולגרי מעול הכיבוש העות'מאני. הצאר רכוב על סוס, משקיף אל עבר בית המחוקקים הבולגרי, האספה הלאומית. חצו את הכביש והתקדמו ברחוב 15ti noemvri לכיוון צפון, אל עבר אחד מסמלי העיר - קתדרלת אָלֶכּסַנְדְר נֶבְסקִי. הקתדרלה הניאו־ביזנטית ניחנת במראה מרשים ומעורר התפעלות. הקיפו אותה, ושימו לב ליצירות הפסיפס המעטרות את הקשתות שמעל הדלתות הצדדיות. היכנסו דרך שער הכניסה הראשי, והקדישו כרבע שעה לסיור בתוך כנסיית הענק. לאחר מכן חזרו אל רחבת הכניסה. חצו את הרחבה לכיוון מערב. שימו לב לסינוד הכנסייה הבולגרית היפיפה הניצב משמאל ומוקף עצי לִבְנֶה דקיקים. חצו את הכביש לכיוון צפון אל עבר כנסיית סופיה הקדושה, הכנסייה העתיקה בעיר, וזו שהעניקה לה את שמה. מצידו השמאלי של השביל יברך אתכם לשלום פסל האריה, השומר על אנדרטת החייל האלמוני הממוקמת במרחק מספר צעדים צפונית מכם. האנדרטה מוקדשת לזכרם של חיילי בולגריה שנפלו במלחמת העולם הראשונה. הקיפו את הכנסייה מצד ימין: גשו תחילה לקבר אִיוְוָאן וָאזְוֹב, אבי הספרות הבולגרית המודרנית ואחד מסמלי התחייה הלאומית בולגרית. מצדה הצפוני של הכנסייה ניצבת האנדרטה לזכר הצלת יהודי בולגריה, המוקדשת לזכר חסידי אומות העולם, הצאר בּוֹרִיס השלישי ורעייתו הצאריצה יוֹאָנַה, ולראשי הכנסייה האורתודוקסית, אשר סירבו לשלוח את יהודי המדינה אל מותם במחנות ההשמדה הנאציים. לאחר מכן השלימו את הסיבוב והיכנסו אל תוך הכנסייה הצנועה. שימו לב לשרידי הפרסקאות מהמאה הרביעית לספירה הנמצאים באגף הדרומי. צאו לכיכר הקטנה שבכניסה לכנסייה, גשו לפסל גֶאוֹרגִיוּס הקדוש, ולאחר מכן הקיפו את הכיכר עד שתגיעו לאנדרטת אִיוְוָאן וָאזְוֹב הממוקמת בצידה המערבי. חזרו לרחוב הראשי והתרשמו מאנדרטת הצאר סָמֻואִיל ההבעתית. חצו את הכביש לכיוון דרום. כאן על גבי השבילים הסמוכים לרחבת הדשא, פועל כמעט מדי יום שוק פשפשים ססגוני. תוכלו לשוטט בין הדוכנים בהן נמכרים ציורי איקונות, תכשיטים ישנים, גלויות, בולים, מדליות צבאיות ועוד. הרוכלים החביבים ישמחו לספר לכם אודות חייהם ולשמוע מי אתם ומניין הגעתם. על המדשאה הסמוכה ניצבת אנדרטת המתנדבים, מקבץ פסלים המוקדש לזכר הלוחמים שהתנדבו ללחום נגד העות'מאנים לצד הצבא הרוסי. חצו את רחוב Georgi S. Rakovski היכנסו אל תוך גן הכנסייה הרוסית. גשו אל אנדרטת אָלֶכְּסַנדֶר פֻּושקִין שבמפלס העליון של הגן, המוקדשת לזכרו של אחד מסמלי התרבות והשירה הרוסית. לאחר מכן רדו במדרגות אל עבר הכנסייה הרוסית. זוהי אחת מהכנסיות היפות בעיר, ויש האומרים כי אין יפה ממנה בבולגריה כולה. גג הרעפים של הכנסייה מזכיר קשקשי דגים מחליפי צבע, ולמראה האגדי מוסיפות כיפות הבצלים המוזהבות. תוכלו להיכנס לתוך הכנסייה, אך קחו בחשבון כי העיצוב הפנימי מרשים פחות מזה המאפיין את מבנה הכנסייה מבחוץ. המשיכו לכיוון מערב בשדרה. חלפו על פני המוזיאון הלאומי לטבע, והתקדמו עד לכניסה המזרחית לגן המלכותי. הגן הקסום מקיף את הארמון המלכותי לשעבר, בו פועלים כיום הגלריה הלאומית לאמנות והמוזיאון הלאומי לאתנוגרפיה. טיילו בין שבילי הגן, ושימו לב לפסלים ולאנדרטאות הפזורים בו, וביניהם מצבת זיכרון ליוֹרְדָן רָאדִיצ'קוֹב ומצבת זיכרון לוְלָדִימִיר דִימִיטְרוֹב. כאן תוכלו לעצור במסעדת Tobacco Garden Bar לארוחת בראנץ' קלילה בלוויית משקה מרענן. רדו אל עבר שדרות הצאר המשחרר והקיפו את הארמון, כך שתוכלו ליהנות מהחזית שלו. לאחר מכן חצו את הכביש והיכנסו אל תוך גן גרָאדְסקַה. ברחבת הכניסה הצפונית מתקיים מדי שנה יריד חג המולד המסורתי מסוף חודש נובמבר. חצו את הפארק עד שתגיעו למזרקת גן גרָאדְסקַה. שימו לב לפסל הרקדנית שבמרכז המזרקה. פנו שמאלה והתקרבו אל התיאטרון הלאומי אִיוְוָאן וָאזְוֹב. המבנה הניאו־קלאסי הוא מהיפים ביותר שיש לעיר להציע למבקריה. הקיפו את המזרקה מכיוון דרום, עברו ליד הצִ'יטָלְנִיאָטַה, לשכת מידע לתיירים חביבה המשמשת גם כספרייה ציבורית זעירה. פנו ימינה ועלו חזרה לכיוון השדרה הראשית. פנו שמאלה ועברו על פני הבנק הלאומי של בולגריה. התקדמו מספר מטרים עד למוזיאון הלאומי לארכאולוגיה. שימו לב למבנה הייחודי - המוזיאון נבנה במקור במאה החמש־עשרה כמסגד מָחְמוּד פָּאשַה הגדול, והוסב למוזיאון רק בסוף המאה התשע־עשרה. חצו את הכביש ופנו לעבר בית הנשיא. שימו לב לארבעת החיילים השומרים על שער הכניסה - שניים מוצבים באולם הפנימי ושניים נוספים מחוץ לדלתות החיצוניות. אלו מתחלפים בטקס צבאי צנוע המתקיים מדי שעה עגולה, כך שכדאי לתזמן את ההגעה הנה (בייחוד אם אתם מטיילים עם ילדים). הקיפו את בית הנשיא מכיוון צפון. בהגיעכם לכיכר העצמאות , עצרו והביטו לכיוון צפון־מזרח: המבנה הפינתי בעל החזית בסגנון הקלאסיציזם הסוציאליסטי הוא בית המפלגה, שנבנה בהוראת השלטונות הקומוניסטיים, ומשמש עד היום את הפרלמנט הבולגרי. פנו שמאלה והתקדמו כחמישים מ' עד לפנייה שמאלה המובילה אל רוטונדת גֶאוֹרגִיוּס הקדוש, המבנה העתיק ביותר שנשמר בעיר. היכנסו אל תוך הכנסייה העגולה והתרשמו מציורי הקיר היפים שצוירו במאות ה־10-14. הקיפו את מבנה הכנסייה מדרום והביטו בגן ההיסטורי-ארכאולוגי סֶרְדִיקַה הסמוך לכנסייה. צאו דרך שער היציאה הדרומי אל רחוב Saborna ופנו ימינה. הרחוב מוביל אל כיכר סבטה נדלה, הגבול הדרומי של המרכז ההיסטורי של סופיה. תוכלו להיכנס אל תוך כנסיית סְבֶטָה נֶדֶלַה הניצבת במרכז הכיכר, או לחלופין חצו את הכביש ופנו ימינה בשדרות Knyaginya Maria Luiza. התקדמו אל עבר תחנת המטרו Serdika II, חצו את המעבר התת־קרקעי בכיוון צפון־מזרח, וצאו דרך השער המוביל אל כנסיית פֶטְקָה סָמָארְדזִ'יסקַה הקדושה. אם נראה לכם כי לכנסייה מראה כמעט חשאי, אתם צודקים: הכנסייה נבנתה בסוף המאה הארבע־עשרה, ראשית ימי הכיבוש העות'מאני על אדמת בולגריה, ולכן נבנתה מתחת לפני הקרקע במטרה לא למשוך את תשומת ליבן של הרשויות. אפשר להיכנס פנימה ולעלות בגרם המדרגות הספירלי המוביל לתוך אולם התפילה הקטנטן בו נשמרו ציורי־קיר יפים מהמאות ה־14-19. עלו במדרגות שמשמאל לכנסייה, פנו ימינה אל המפלס העליון והסתכלו אחורנית לכיוונה. בצידה המזרחי של הכנסייה ניצבת אנדרטה לזכר וָסִיל לֶבְסקִי, מהפכן שהוצא להורג על-ידי השלטונות העות'מאניים, והפך לסמל מאבק העצמאות הבולגרי. האגדה מספרת כי גופתו של לבסקי נטמנה בכנסייה זו, אך בימי השלטון הקומוניסטי הוצאו העצמות מן הקבר לצורך בדיקה גנטית, ותוך זמן קצר אלו נעלמו באורח מסתורי. הרימו מבטכם מעלה: מולכם, על רקע השמיים, מתנוסס עוד סמל חשוב של העיר - פסל סוֹפִיָה הקדושה. פסל אלת החכמה הוצב כאן בשנת 2000, והפך לאחד האתרים המצולמים ביותר בבירה. שימו לב כי חזרנו לכיכר העצמאות מצידה הצפון־מערבי, כך שתוכלו לקבל הצצה מזווית נוספת אל בית המפלגה שבכיוון מזרח. בבניין הסמוך אליכם פועל מרכז הקניות TZUM, מרכז קניות היסטורי, בו תוכלו ליהנות מארוחת צהריים מפנקת במסעדה הכשרה Jerusalem. לאחר מכן רדו למפלס התחתון - למתחם עתיקות סֶרְדִיקַה. העתיקות התגלו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנים 2010-2016, ואודות לממצאים יש בידינו תמונה ברורה יותר על חיי תושבי העיר העתיקה סרדיקה. עברו בין הממצאים השונים וקראו את שלטי ההסבר הכתובים באנגלית ובבולגרית. עלו בגרם המדרגות שבקצה הצפוני של המתחם הארכאולוגי, וצאו לכיוון מסגד בָאנִיה בָאשִי, המסגד הפעיל האחרון שנותר בסופיה. הקיפו את המסגד והיכנסו אל גן המרחצאות היפה, שבקצו המזרחי ניצב בית המרחצאות לשעבר, בו שוכן כיום המוזיאון להיסטוריה של סופיה. הקדישו מספר דקות להתרשמות מבית המרחצאות היפיפה, שבו על ספסל ונסו להרגיש את האווירה של העיר הרב־גונית הזו. חצו את הגן לכיוון צפון ועברו לצד השני של הכביש ברחוב Iskar. פנו ימינה והתקדמו למתחם הברזיות של מי המעיינות המינרליים. אל המתחם הזה מגיעים רבים מתושבי העיר כדי למלא לגמרי בחינם בקבוקים וג'ריקנים במים המינרליים המקומיים. לדידנו למים טעם מתכתי מעט תפל, ולמרות זאת, אתם פשוט חייבים לטעום את המים המינרליים ולהחליט בעצמכם האם המים לטעמכם. חזרו לצד השני של הכביש והתקדמו לכיוון מערב עד לצומת הרחובות Ekzarh Yosif ושדרות Knyaginya Maria Luiza, וחצו את הכביש לכיוון מערב. המבנה שלפניכם הוא השוק המרכזי של סופיה. היכנסו דרך שער הכניסה בסגנון אר־נובו אל תוך השוק המקורה הנתמך על־ידי עשרות עמודים ויקטוריאניים ירוקים. עברו בין דוכני הפירות והירקות, התבלינים וצמחי המרפא, הבשר והדגים, המזכרות, הבדים, אבני החן ועוד. צאו לרחוב דרך שער היציאה שבצידו הדרומי של השוק, ופנו ימינה. הקיפו את השוק המקורה והתקדמו לכיוון בית־הכנסת של סופיה שמצידו השמאלי של הכביש. במבט ראשון קשה יהיה להבחין כי מדובר בבית־כנסת, בשל הדמיון האדריכלי לכנסיות המרכז אירופאיות, אך ריבוי מגני־הדוד "מסגירים" את ייעודו של המבנה היפה. פנו שמאלה ברחוב Ekzarh Yosif והתקדמו כשלושים מ' עד לשער הכניסה לבית־הכנסת. צלצלו בפעמון והיכנסו בשער. כאן תתבקשו לעבור בידוק ביטחוני מקיף בטרם תורשו להיכנס פנימה לחצר הפנימית. בצד הימני פעל בעבר המוזיאון לתולדות יהדות בולגריה, אך זה נסגר לרגל עבודות הרחבה ושיפוץ עד להודעה חדשה. לצד מבנה המוזיאון פועל מקווה, וברחבה גן־שעשועים קטן המשמש את ילדי הגן היהודי הפועל בקרבת מקום. פנו שמאלה, עלו במדרגות והיכנסו אל תוך בית־הכנסת. הקדישו לסיור כרבע שעה וחזרו לרחוב. פנו שמאלה ומיד לאחר מכן ימינה לרחוב Knyaz Boris I. התקדמו כמאתיים וחמישים מ' לכיוון צפון, ופנו שמאלה לרחוב Lozengrad. הרחוב הקטן מוביל אל תוך הזֶ'נְסקִי פָאזָאר, השוק האותנטי ביותר בבירה הבולגרית. פנו שמאלה וטיילו בין הדוכנים והחנויות עד שתגיעו לשלט המורה על הכניסה למקום. חזרו על עקבותיכם ולכו בכיוון צפון־מזרח. לאחר כשלוש־מאות ועשרים מ' תגיעו אל שדרות הדוכנים, בהם נמכרים מגוון פירות וירקות, אגוזים ותבלינים, פטריות ומאפים. בתחילת השדרה פנו ימינה והיכנסו לתוך כנסיית קִירִילוּס ומֶתוֹדִיוּס הקדושים, אחת מהכנסיות הראשונות שנבנו בעיר לאחר תום הכיבוש העות'מאני. חזרו לשדרה. בעודכם מטיילים בין הדוכנים, שימו לב לחפציכם האישיים והצמידו אותם היטב לגופכם. כשתגיעו לקצה השדרה, פנו ימינה ומיד לאחר מכן שמאלה, והקיפו את המבנה לכיוון הנהר. בצדו הצפוני של השוק פועל שוק הפרחים של סופיה, מקום מקסים וריחני במיוחד. פנו ימינה והתקדמו עד לכיכר הגדולה. חצו את הכביש אל עבר גשר לֶבְוֹב, הגבול הצפוני של המרכז ההיסטורי של סופיה. זוהי נקודת הסיום של מסלול ההליכה, וכאן פועל קו המטרו הכחול M2 בתחנת Lavov Most.

*המסלול* היכנסו לגן בּוֹרִיסוֹבה דרך הכניסה הצפונית הסמוכה לגשר אוֹרְלוֹב. מימינכם תראו את אגם אָרִיאָנַה, אגם מלאכותי באורך 175 מטרים ורוחב של 75 מטרים שנוצר בסוף המאה התשע־עשרה. בחודשי החורף מוסב האגם לאחד ממשטחי ההחלקה על הקרח הגדולים ביותר בחצי־האי הבלקני. לכו ישר עד לפנייה ימינה, ולאחר כמאה מטרים פנו שמאלה. המשיכו ישר עד לאנדרטה ההיסטורית הראשונה במסלולינו בפארק, אנדרטת וָסִיל לֶבְסקִי. האנדרטה מנציחה את אחד מגיבורי האומה הבולגרית. וָסִיל לֶבְסקִי היה ממנהיגי תנועת ההתנגדות לכיבוש העות'מאני על אדמת בולגריה, והוא הוצא להורג בתלייה בשנת 1873 כק"מ צפון־מערבית לאנדרטה זו. פנו שמאלה והתקדמו כארבעים מטרים. מצדכם הימני תראו את אנדרטת אִיווָאן וָאזוֹב. אִיווָאן וָאזוֹב נחשב לאבי השירה והספרות הבולגרית המודרנית. את יצירתו המפורסמת ביותר, תחת העול (Pod Igoto), כתב בשנת 1888 והיא עוסקת במאורעות שקדמו למרד אפריל ב־1876. במרחק מטרים ספורים ממנו ניצבת אנדרטת זָכַארִי סטוֹיָאנוֹב. סטויאנוב השתתף גם הוא במרד אפריל, והיה להיסטוריון הראשון שכתב ספר בנושא - רישומים אודות ההתקוממות הבולגרית (Zapiski Po Balgarskite Vastaniya). המשיכו עם השביל כמסומן במפה והגיעו לגן הפיל. אם אתם מטיילים עם ילדים, זו הזדמנות מצוינת לעשות הפסקה וליהנות משפע המתקנים שבגן השעשועים המקסים הזה. לאחר מכן צאו מהגן ופנו שמאלה, ולאחר מכן שוב שמאלה. הגיעו לאנדרטת מָארִין דרִינוֹב המוקדשת לזכרו של ההיסטוריון והבלשן שחי בימי התחייה הלאומית הבולגרית, אך פעל ברוב ימי חייו על אדמת רוסיה. חזרו על עקבותיכם והמשיכו ללכת לכיוון דרום־מזרח כמאה וארבעים מטרים עד לאנדרטת נֶשׁוֹ בּוֹנְצֶ'ב, לזכרו של מבקר הספרות הראשון בבולגריה העצמאית. במרחק מספר צעדים תחכה לכם אנדרטת פֶּנְצ'וֹ סלָבֶיִיקוֹב. פנצ'ו סלבייקוב הוא בנו של הסופר והפולקלוריסט הנודע, פֶּטְקוֹ סלָבֶיִיקוֹב ובעצמו משורר מוערך בבולגריה. המשיכו ישר ועלו במדרגות לכיוון אנדרטת סטָפַאן טוֹשֶׁב, המנציחה את זכרו של גיבור מלחמת העולם הראשונה. טושב היה מורה מוערך שפעל בימי התחייה הלאומית הבולגרית. התנדב לצבא בעקבות המלחמה העות'מאנית־רוסית והגיע עד לדרגת גנרל. האנדרטה ניצבת בצידה של כיכר שבמרכזה אגם חבצלות המים. תוכלו להתיישב על ספסל בצל העצים וליהנות מהאווירה הקסומה במקום. לאחר מכן פנו לכיוון דרום־מזרח וחצו את כר הדשא אדיר־הממדים לכיוון אנדרטת קבר האחים. האנדרטה הסובייטית למראה הוצבה בפארק בשני ביוני 1956, יום מותו של הגיבור הלאומי חרִיסְטו בּוֹטְיִוֹב. תחתיה נטמנו עצמותיהם של שבעה־עשר לוחמים אנטי־פשיסטיים ופעילים פוליטיים שנפלו למען הגשמת החזון הקומוניסטי. בחנו את האובליסק המתנשא לגובה ארבעים ואחת מטרים, לאחר מכן עברו לפסלי הברונזה שבבסיסו המתארים את כניסת הצבא הסובייטי לבולגריה וקבלת הפנים החמה לה זכו לכאורה מקרב אזרחי המדינה. אנדרטה זו, שהוקמה כחלק מתעמולה פרו־קומוניסטית, משמשת תזכורת כואבת לזמנים שרבים מעדיפים להותיר מאחור. עם זאת, גם כיום תוכלו לעתים להבחין בזרי פרחים המונחים כאן לזכרם של הנופלים. הקיפו את האנדרטה מימין והמשיכו עם השביל כלפי מעלה עד לפנייה ימינה. המשיכו עד להתפצלות השבילים הגובלת במצפה הכוכבים של אוניברסיטת סופיה, ופנו ימינה. הביטו שמאלה ובחנו את קובץ המבנים של המצפה: זהו מצפה הכוכבים הראשון שהוקם בבולגריה בשנת 1894, ומנוהל על־ידי המחלקה ללימודי פיסיקה באוניברסיטת סופיה. הכניסה הנה מורשית למטרות חינוכיות בלבד. המשיכו את טיולכם לכיוון צפון־מערב. במרחק כארבע־מאות מטרים תראו משמאלכם את אצטדיון הצבא הבולגרי, אצטדיון הבית של נבחרת הכדורגל צסק"א סופיה. המשיכו ישר בשביל עד לאנדרטת אֶלִין פֶּלִין. פלין נולד בשם דִימִיטָר אִיוָונוֹב סְטוֹיָאנוֹב (Dimitar Ivanov Stoyanov), ולימים הפך לאחד הסופרים הגדולים של בולגריה והתמחה בכתיבת פרוזה על חיי הכפר. התקדמו כמאה מטרים עד לכיכר והתרשמו מהאנדרטאות במקום: אנדרטת סטֶפָאן קָרַדְגָ'ה ואנדרטת הָדְגִ'י דִימִיטָר. הראשונה מוקדשת לקרדג'ה, גיבור לאומי שלחם למען שחרור בולגריה מידי הכובשים העות'מאנים, ואילו השנייה מייצגת את דימיטר, שהיה גם הוא מנהיג נערץ בתנועת השחרור הבולגרית. התקדמו אל עבר גן הפיל, עברו על־יד אנדרטת וָסִיל פֶּטלֶשקוֹב, לזכרו של אחד מיוזמי מרד אפריל. לאחר מכן פנו לכיוון האגם הקטן שמשמאלכם. כאן שוחים ברווזים וברווזונים, אותם תוכלו להאכיל ולצלם מקרוב. חזרו לשביל הסמוך לגן־השעשועים ופנו שמאלה. התקדמו אל עבר אנדרטת טוֹדוֹר קָבְּלֶשקוֹב, המייצגת את המהפכן הבולגרי שהיה גם הוא ממנהיגי מרד אפריל בשנת 1876. אחרי האנדרטה פנו שוב שמאלה והמשיכו עד לאנדרטה האחרונה במסלולינו, אנדרטת אֶמִילִיאַן סְטָאנֶב. האנדרטה מוקדשת לזכרו של סטאנב, אחד מסופרי בולגריה המפורסמים במאה העשרים. התקדמו עם השביל לכיוון צפון־מזרח. הרימו ראשכם ובחנו את האצטדיון הלאומי וָסִיל לֶבְסקִי שנגלה בפניכם. האצטדיון האדיר מכיל ארבעים וששה אלף מושבים ומשמש את נבחרת הכדורגל הלאומית של בולגריה. באצטדיון נערכות מעת לעת הופעות־ענק של אמנים בינלאומיים דוגמת מדונה ומטליקה (תוכלו להתעדכן מראש אילו הופעות צפויות להתקיים בעת ביקורכם). בתוך האצטדיון פועל גם מוזיאון הספורט. במוזיאון הזעיר מוצגים פריטים שנתרמו על־ידי הספורטאים המובילים בבולגריה. תוכלו לבחור האם להיכנס למוזיאון או לחלופין, המשיכו לכיוון צפון־מזרח כמסומן במפה, וחזרו אל נקודת ההתחלה, שהיא גם נקודת הסיום של מסלול ההליכה בפארק.

בעיירה הקטנה השוכנת למרגלות המורדות הצפוניים של הרי פירין פועל אתר הסקי הגדול בבולגריה. בנסקו ממוקמת כ־150 ק"מ מהבירה סופיה, ועל אף המרחק, זהו אתר הנופש החורפי הפופולרי והעמוס במדינה. גובהה של העיירה הוא 925 מ' מעל פני הים, ואילו הנקודה הגבוהה ביותר באתר הסקי נושקת ל־2600 מ'. באתר ארבעה־עשר מסלולי גלישה שאורכם הכולל הוא שבעים ק"מ. מסלול הגלישה המיוחד ביותר הוא המסלול הישיר שמתחיל בנקודה הגבוהה ביותר ומגיע עד לעיירה. לפסגות המושלגות אפשר לטפס באמצעות אחת מארבע־עשרה מעליות הסקי: מעלית גונדולה אחת, שבעה רכבלי כיסאות ושישה מסועי נוסעים. בבנסקו מגוון פתרונות לינה החל ממלונות פאר בפרוורי העיירה, עבור במלונות־דירות המותאמות למשפחות וכלה בדירות נופש צנועות. לינה בעיירה מאפשרת לשלב את חופשת הסקי עם שיטוט בסמטאות הקסומות המרוצפות אבן, ולבקר בכמה מהאתרים המרתקים שיש למקום להציע. בכנסיית השילוש הקדוש הנראית כלפי חוץ כמבצר, תוכלו להתרשם מעיצוב פנים בגווני אדום וירוק וממחיצת-המזבח המוזהבת שבראשה דרקונים וציפורי־טרף. בסמוך לכנסייה ניצב הבית-מוזיאון של נאופיט רילסקי, מי שנחשב כאבי החינוך החילוני בבולגריה ודמות מפתח בתנועת התחייה הלאומית הבולגרית. המוזיאון מוקף גן יפה ובו פסלים בסגנון מודרני, ואילו בפנים אוסף עשיר של חפציו האישיים של רילסקי, כמו גם תערוכת רהיטים ופריטים דקורטיביים שאפיינו את חיי המשפחה במאה ה־19 בבולגריה. ברחוב Velyan Ognev הסמוך שוכן בית וילאנוב הנאה אשר שימש את האמן המקדוני אוגנב וילאן (Ognev Velyan) ובני משפחתו, עת יצר את מחיצת-המזבח המרהיבה שבכנסיית השילוש הקדוש. אוגנב עיטר את קירות הבית בגילופי־עץ יפיפיים, והותיר אחריו ציורי־קיר מרשימים ב'חדר הכחול' שבבית. אחוזת האבן מהמאה השמונה-עשרה היא אחד מנכסיה התרבותיים המעניינים של בולגריה. במרחק מספר דקות הליכה פועלת תערוכת האיקונין הקבועה, ובה מוצג אוסף איקונות מהמאות ה־18-19 שצוירו על־ידי אמנים שהשתייכו לאסכולת הציור של בנסקו. התערוכה מוצגת במבנה ששימש החל מאמצע המאה ה־18 כאסנייה עבור נזירות נודדות. אתר נוסף ששווה ביקור עבור חובבי היסטוריה הוא בית-מוזיאון ניקולה ואפצארוב, בית ילדותו של המשורר האנטי-פשיסטי והמהפכן הקומוניסטי, אשר נכלא, עונה והוצא להורג מול כיתת יורים ב־23 ביולי 1942. במוזיאון מוצגים צילומים, מסמכי ארכיון, חפציו האישיים של המשורר וסרט תיעודי על חייו. לצד האתרים ההיסטוריים והתרבותיים המרתקים, מציעה העיירה הקטנה מבחר בילויים לכל הגילים: מסעדות ובתי קפה, מועדונים, חנויות ועוד. בעונת הקיץ הופך המקום לנקודת מוצא מצוינת למטיילים בהרי פירין הסמוכים, ולכן בנסקו מוצפת מבקרים גם כאשר אתר הסקי מושבת.

אתר הסקי השני בגודלו בבולגריה. שוכן כ־72 ק"מ מדרום לסופיה, בהרי רִילָה ולמרגלות ההר הגבוה בבלקן, הר מוּסָלַה (2,925 מ'). במרכז האתר מקובצים בתי־מלון ושורות של בקתות עץ מסורתיות, לצד מסעדות, בתי קפה, ברים, מועדונים, חנויות סקי וחנויות מזכרות. מאמצע חודש דצמבר ועד אפריל מתמלא האתר באלפי מבקרים המגיעים לחופשת סקי חורפית, ואילו בחודשי הקיץ מגיעים הנה מטיילים המשתמשים בעיירה כנקודת יציאה למסלולי הליכה באזור הרי רילה. ראשיתה של בּוֹרוֹבֶץ בארמון בִּיסְטרִיצַה שנבנה כבית־הציד של צאר בולגריה, פֶרדינָנְד הראשון ובנו בּוֹרִיס השלישי, בשנים 1898-1914. הארמון נבנה בסגנון התחייה הלאומית הבולגרית וכולל תקרות־עץ ועמודי־עץ המעניקים לו מראה כפרי. הקירות מעוטרים בראשיהן של החיות שניצודו על־ידי בני המלוכה לאורך תקופה של יותר מחמישים שנים. כיום נמצא הארמון בבעלותו של הצאר הבולגרי האחרון, סִימֶאוֹן השני. לאחר הקמת בית־הציד המלכותי, נבנו סביבו עשרות אחוזות של אצילי בולגריה ואנשי החצר של הצאר. כך הוקם אתר־הנופש החורפי הראשון במדינה. ברבות השנים נזנחו האחוזות ואלו הפכו לבתי־מלון בסגנון מסורתי המשמשים כיום את הנופשים באתר הסקי בּוֹרוֹבֶץ. את שמו קיבל האתר על־שם יערות עצי האורן המאפיינים את האזור (Bor בבולגרית הוא עץ אורן). ממרכז אתר־הנופש יש גישה נוחה לשלושת מסלולי הגלישה בבּוֹרוֹבֶץ: סִיטְנִיאַקובו (Sitnyakovo), יאָסְטרֶבֶּץ (Yastrebets) ומָרְקֻודז'יק (Markudzhik). ההגעה לפסגות המושלגות נעשית באמצעות רכבלים בעלי תפוסה מרבית של 8,150 איש בשעה, מה שהופך את העלייה למסלולי הגלישה נוחה ומהירה. המסלולים באתר באורך 58 ק"מ ברמות קושי של מתחילים ומתקדמים (יש גם מספר מסלולים המיועדים לגולשים מקצועיים בלבד). המסלולים הטובים ביותר הם באזור יאָסְטרֶבֶּץ, כאן גם מתקיימות תחרויות בינלאומיות. אפשרות גלישה נוספת באתר היא גלישת ערב המתקיימת בשעות 17:00-22:00. את הגלישה אפשר לבצע באופן עצמאי או באמצעות הדרכות מקצועיות והשכרת ציוד במקום. את חבילות הגלישה תוכלו לרכוש דרך סוכני נסיעות, באתרי האינטרנט, בחברות התיירות מקומיות או דרך בתי־המלון שבאתר־הנופש. ההגעה הנה מנמל התעופה הבינלאומי של סופיה אורכת כשעה וחצי. תוכלו להגיע למקום באמצעות רכב שכור, או באמצעות אוטובוס המגיע לסָמוֹקוֹב (Samokov) ומשם במונית שירות היוצאת לכיוון בּוֹרוֹבֶץ פעם עד פעמיים בשעה.

מחבר בין שתי גדות נהר וְלָדַאִיסְקַה, ומשמש כגבול הצפוני של המרכז ההיסטורי של סופיה. נבנה בשנים 1889-1891 על־ידי האדריכל הצ'כי וצלאב פרושק (Vaclav Prošek) ובני משפחתו יוזף, בוגדן וירז'י (Jozef, Bohdan and Jiří), האחראים גם לבניית גשר אוֹרְלוֹב. את שמו קיבל בזכות פסלי אריות הברונזה המעטרים את ארבעת קודקודי הגשר. בשנת 2014 נערכו במקום עבודות שיפוץ, ומאז משמש הגשר קווי חשמלית והולכי רגל בלבד.

מסעדה חביבה הממוקמת בחלק הצפוני של שדרות ויטושה. עיצוב הפנים הביתי מייצר אווירה נעימה, ותפריט המסעדה משלים את החוויה הבולגרית האותנטית. כאן תוכלו לטעום מנות מסורתיות דוגמת טלה אפוי ברוטב פטריות המוגש על מצע פירה קטיפתי או נקניקיות בהכנה ביתית המוגשות עם סלט תפוחי־אדמה ורוטב עגבניות. לסיום מומלץ להתרפק על קינוח השוקולד המושחת או עוגת משמשים טבעונית.

מסלול שבעת אגמי רִילָה מוכתר על-ידי רבים כמסלול היפה בבולגריה, ויש שיאמרו גם מהיפים במזרח אירופה. ולא בכדי: זהו מסלול שעובר דרך סדרה של שבעה אגמי קרחונים קטנים בלב הנוף המרהיב של הרי רִילָה. אגמי הטורקיז ממוקמים בגבהים שונים הנעים בין 2100-2500 מטרים, אך המשותף לכולם הוא הקור חודר העצמות של המים (כן, גם בימי הקיץ החמים). האגם הראשון נקרא האגם התחתון (Polnoto Ezero), השני נקרא אגם הדג (Ribnoto Ezero) והוא הרדוד מבין השבעה, השלישי מכונה אגם התלתן (Trilistnika Ezero) בשל צורתו, הרביעי אגם התאומים (Blitnaka Ezero) המזכיר בצורתו שעון חול, ואילו בשנים יבשות מתפצל לשני אגמים נפרדים, החמישי הוא אגם הכליה (Babreka Ezero) שכשמו כן הוא מזכיר צורת כליה, השישי נקרא אגם העין (Okoto Ezero) והוא העמוק מבין האגמים ומגיע לעומק של 37.5 מ', ואילו האחרון הוא אגם הדמעות (Salzata Ezero) הנקרא כך על־שום צבעו הצלול. מעל לאגם השביעי יש רכס הר המאפשר מבט פנורמי מרהיב על כל שבעת האגמים. מסלול ההליכה מנקודת ההתחלה אורך כשלוש שעות עד הפסגה (ומשם כשעתיים וחצי בחזרה למטה). את מסלול שבעת האגמים מומלץ לעשות בין החודשים יוני-ספטמבר (שימו לב כי בחודשים יולי ואוגוסט משתרכים תורים ארוכים של מטיילים, בעיקר בסופי השבוע וב־19 באוגוסט, יום השנה החדשה של הכת המיסטית הדנוביסטית הנחוג באזור שבעת האגמים). בחודש מאי האגמים עדיין עלולים להיות קפואים, ואילו בחודש אוקטובר מזג האוויר ההפכפך עלול להציב בפני המטיילים תנאי טיול לא נוחים. בחודשי החורף מומלץ להימנע מטיול באזור, שכן הפסגות מתכסות שכבת שלג עבה. כיצד תוכלו להימנע מתורי הענק בכניסה למסלול? עצרו ללינת לילה בספרבה בניה הסמוכה, והגיעו אל רכבל הכיסאות שבפִּיוֹנֶרְסקָה (Pionerska) לפני שעת הפתיחה. בימים ג'-א' נפתח הרכבל בשעה 09:00, ואילו ביום ב' בשעה 12:00 (לא מומלץ להגיע למסלול ביום ב' במקרה שתרצו להגיע לאחר סיום המסלול ליעד מרוחק). העליה ברכבל אל נקודת הפתיחה של מסלול ההליכה אורכת כעשרים דקות, במהלכן תוכלו ליהנות מהנוף הנפלא של יערות רִילָה. בנוסף, הקפידו להביא עמכם מי שתייה, אוכל ולבוש המתאים להליכה ממושכת בשטח.

הר ויטושה הוא אחד מסמליה המפורסמים של סופיה. ממוקם במרחק כעשרה ק"מ ממרכז העיר, ומתנשא מעל פרבריה הדרומיים. ההר מספק מקום מפלט מצוין מקצב החיים הסואן של בירת בולגריה, ומאפשר טיול נעים בחיק הטבע, וזאת במרחק נסיעה קצרצרה מהמרכז העירוני. בימי החורף מתכסה ההר בשכבת שלג עבה והופך אתר לגלישת סקי. הר ויטושה הוא מאסיב הררי עשוי גרניט המתנשא לגובה מקסימלי של 2,290 מטרים. החלק הארי של הפארק הוגדר כשמורת טבע בשנת 1934, וזוהי שמורת הטבע הראשונה במדינות הבלקן. השמורה מהווה סביבת מחייתם הטבעית של נמיות, צבאים, חזירי בר ודובים חומים, כמו גם בית גידול של עשרות אלפי חרקים ואלפי מיני צמחים. אל ההר ניתן להגיע במספר דרכים. הנוחה והמהירה ביותר היא באמצעות קו האוטובוס 66 מ־Paradise Centre הנוסע במשך כארבעים דקות עד לאלקו. קו 61 היוצא מאותה תחנת אוטובוס, נוסע כשעה ומגיע לגשרי הזהב. אפשרות מעניינת יותר היא לעלות באמצעות רכבל הכיסאות דרגלווטסי המגיע לתחנת גולי וראך, או באמצעות רכבל הגונדולות סימאונובו בצידו הצפון־מזרחי של ההר, המגיע עד אלקו. באלקו פועלת מסעדת Panorama, ממנה ניבט כמובטח נוף פנורמי של העיר. בנוסף, משמש אלקו כנקודת התחלה נהדרת למסלול הליכה לאורך שבילי ההר. מכאן תוכלו להגיע לצ'רני וראך, הנקודה הגבוהה ביותר בויטושה, או לחלופין לצפות באחת מהמורנות הפזורות ברחבי השמורה. מטיבי לכת יוכלו להמשיך עד גשרי הזהב, שם ייהנו מהמורנות המרשימות ביותר בויטושה.

קומפלקס של אולמות קונצרטים הנפרש על פני שמונה קומות, וממוקם בחלקה הדרומי של כיכר בולגריה. ארמון התרבות הלאומי הוא אחד המבנים המודרניים המוכרים בסופיה, וזהו מרכז התערוכות וההופעות הגדול ביותר במזרח אירופה. המבנה המתומן עשוי בטון וזכוכית, נבנה בשנים 1978-1981 על פי עיוצבם של האדריכלים אלכסנדר גאורגייב בארוב (Alexander Georgiev Barov) ואיוואן קנזרייב (Ivan Kanazriev), ונחנך במסגרת חגיגות 1,300 שנים מיום הקמת האימפריה הבולגרית הראשונה. תחילה נקרא על־שמה של לודמילה זי'בקובה (Lyudmila Zhivkova), בתו של הדיקטטור הקומוניסטי, טודור ז'יבקוב. ז'יבקובה הייתה אהודה בקרב הציבור הבולגרי, ודאגה לחשוף את תושבי המדינה לתרבות המערב, כמו גם להציג את תרבות ארצה בזירה הבינלאומית. לאחר מותה של ז'יבקובה הוחלט לשנות את השם ל'ארמון התרבות הלאומי', או בקיצור - NDK, כפי שמכנים אותו בעיר. בארמון התרבות מתקיים מדי שנה פסטיבל הסרטים הבינלאומי של סופיה, ובמהלך השנה מתקיימים כאן כנסים, מוצגים סרטים, הופעות מוזיקה, מחול ותיאטרון. אולם המופעים הגדול ביותר מכיל כ־5,000 מושבים, ועל קירות האולמות צוירו ציורי־קיר המתארים אירועים היסטוריים בתולדות העם הרומני. במקום פועלים מספר בתי־קפה, לרבות בית־הקפה הספרותי Literature Club Peroto, המשמש מקום מפגש פופולרי עבור חובבי הספרים, אליו מוביל גרם מדרגות עליו הודבקו עשרות כריכות ספרים. מאחורי הארמון ניצב גשר המחבר את מרכז העיר עם הפארק הדרומי, ואילו מימין לחזיתו יש גרם מדרגות המוביל למעבר תת־קרקעי בו פועלים חנויות ובתי־קפה.

הפארק הלאומי הגדול בבולגריה, שוכן כמאה ק"מ מדרום לסופיה. הפארק הוקם בשנת 1992 במטרה לשמר את הטבע והמורשת האזוריים, ושטחו בן ה־810 קמ"ר מורכב מהאזורים המרכזיים והגבוהים של הרי רילה. בשטחו עובר נהר המריצה, הנהר הארוך בבלקן, כמו גם הנהר הארוך בבולגריה, נהר האיסקר. כשישים ושישה אחוזים משטחי הפארק הם שטחים מיוערים ובהם כ־1400 צמחים, ו־282 מינים שונים של טחבי עלים. היערות מורכבים בעיקר מעצי אשור, אשוח ואורן מקדוני, וצומחים בהם פרחים נדירים ומרהיבים ביופיים דוגמת פרחי הבקעצור (Saxifarga), פרחי הגנציאנה (Gantiana) ופרחי האקווליגיה הצהובים (Aquilegia aurea). השטחים המיוערים משמשים בית גידול לבעלי־חיים רבים כגון עזי־בר, דובים, זאבים, חזירי־בר וסנאי־קרקע. בפארק נצפו גם תשעים ותשעה מיני ציפורים: באזורים הנמוכים של ההרים שולט זן הנקר הסורי, באזורי הביניים המיוערים נקרים לבני־גב ואפורי־ראש, באזורים הגבוהים של היערות המחטניים אפשר להבחין בשכוי היערות, האמודאי האירופי, סיס חוורוור, סנונית המערות וחכלילית הסלעים, ואילו באזור האלפיני מתעופפים הזג צהוב־המקור, החוגלה היוונית, העיט הזהוב וסתרי הצוקים. המגוון העשיר של הציפורים מושך אל הפארק חובבי צפרות מכל רחבי העולם. לצד המגוון הבוטני והזואולוגי, ניחן הפארק גם במגוון גאולוגי מרתק. במקום תמצאו לא פחות משלושים ושש פסגות הרים מעל לגובה של 2000 מ', כאשר המפורסם שבהם הם הר מוסאלה (2,925 מ', Musala), שפסגתו היא הגבוהה ביותר בבלקן, ונשקף ממנה נוף עוצר נשימה אל עבר הרי פירין ורודופי שבדרום, ואל הר ויטושה שבצפון. אל הר מאליוביצה (2,729 מ', Maliovitsa) מגיעים מטפסי הרים המבקשים לצלוח את אתגר הטיפוס הקשה שהציב בפניהם הטבע המקומי. לצד הפסגות הציוריות ישנם בפארק מאה ועשרים אגמי קרחונים. אלו הם אגמים שמקורם בקרחון יבשתי שהפשיר וצבעם טורקיז עז כתוצאה מריבוי האצות שבמים. אגמי הקרחונים הנודעים בפארק (ובבולגריה כולה) הם שבעת אגמי רילה, עבורם מומלץ להקדיש יום נפרד. שני אגמים נוספים שכדאי לראות הם אגמי מוסאלה (Musalenski Ezera), קבוצת אגמי קרחונים למרגלות הפסגה הגבוהה בבלקן. הגבוה שמבין אגמים אלו הוא אגם הקרח (Ledeneto Ezero) הממוקם בגובה 2,709 מ', מה שהופך אותו לאגם הגבוה בבלקן. אגם נוסף הוא אגם סטראשנוטו (Strashnoto Ezero) השוכן ברום של 2,465 מ' ומוקף צוקי שחם כהים. באזורים הנמוכים יותר של הפארק תוכלו ליהנות מטיול רגוע באחת מארבע שמורות הטבע היפיפיות כגון שמורת פאראנגאליצה (Rezervatat Parangalitsa) שהוקמה בשנת 1933 במטרה להגן על אחד מיערות האשוח העתיקים ביבשת, או בשמורת היער של מנזר רילה שהוקמה בשנת 2000 על־פני שטח של 268 קמ"ר. טיול בפארק הלאומי אפשר לעשות במסגרת טיול יום מסופיה, או לחלופין להקדיש מספר ימים להתפעלות מפלאי הטבע המקומיים. אפשרויות לינה נוחות הן היישובים: ספרבה בניה, סמוקוב (Samokov), בורובץ, מאליוביצה (Maliovitsa) ורילה (Rila). כמו כן, בשטחי הפארק פועלות אכסניות ובקתות אירוח בהן תוכלו ללון ולהמשיך ביום המחרת אל היעד הבא.