הנקניקיה הציונית
טור דה פורס של התיירות הישראלית ליער השחור או לב ציוני פועם של מוכר נקניקיות בעיירה טוטנאו? אם כך ואם כך, אין משפחה ישראלית שלא תעצור בדוכן לפני או אחרי הבילוי במגלשת ההרים האזנהורן. מי אמר חזיר ולא קיבל?
סיפורנו מתחיל במגלשת ההרים האזנהורן, המשקיפה על העיירה טוטנאו בדרום היער השחור. על הגלישה נספר ביום אחר, אבל התורים ארוכים, מזג האוויר קריר, ואחרי שני מסעות במורד ההר, האיצטומכה מוכנה בדיוק לטיפ טיפת משהו...
בדרך מהמגלשה לעיירה, אי אפשר לפספס. פסל הנקניקיה המזליפה על עצמה קטשופ על רקע הכנסיה של טוטנאו. ברוכים הבאים לדוכן הנקניקיות הראשון לציון: Andy's Grill Station.
איני יודע אם אנדי התעורר יום אחד שטוף זעה, אחרי חלום על אברהם אבינו ואליהו הנביא, או סתם הבחין שחלק מלקוחותיו בני דת משה אוכלים את הלחמניה וזורקים את הנקניקיה. בכל מקרה, הוא זיהה גומחת שוק מבטיחה. את התוצאה ניתן לראות על השלט הזה, שמזמין את כל אוהדי הדגל שלי הוא לבן וכחול להנות מנקניקיה על טהרת בשר התרנגולת.
ולמי שעוד לא הבין בעצמו מהשלט הראשון, מוסבר היטב בשלט השני: ״נקניקיה מבשר בקר עם לחם. מיוחד לאנשים מישראל!״
אבל מילא השלטים בחוץ. זה משהו נייד, ארעי, אפשר לאסוף וללכת, כמו סלאח שבתי את עצי הזית של קרן קיימת ברגע שתגיע, נאמר, קבוצת תיירים מפלסטין. לא אצל אנדי. כאן המחוייבות לקהל הישראלי קבועה ובלתי מתפשרת. ולראיה - מגן הדוד גם על שלט התפריט הקבוע בתוך הדוכן.
כשהבטן כבר מלאה ואנחנו יוצאים לסיור בצדו השני של הדוכן, עוצר את מבטנו שלט נוסף ואחרון: ״שכמיות לגשם. כחול לישראל!״. והלב תוהה: לאן ימשיך אנדי מכאן ואלו מוצרים נוספים יסנתז עבור העם היושב בציון הנוסע לגרמניה? כובעים על טהרת הטמבל? קונדומים בטעם תפוזי Jaffa? רק אלוהים יודע.
אחרי כל הדברים האלה, ודאי תוהים אתם על קנקנה של אותה נקניקית עוף וסקרנים לשמוע פרטים מלאים על מבחני הטעימה?
אשיב ברמז דק מן הדק: ברומא, התנהג כרומאי.
רוצים לאכול נקניקיה ציונית אחרי בילוי במגלשת ההרים האזנהורן? ראו עמוד 44 במסלול הבסיסי למשפחות במדריך היער השחור הטיול כבר בפנים.