היסטריית הפיצה בנאפולי

פיצה נפוליטנה
צילום: cyclonebill / CC BY-SA 2.0

ההיסטריה סביב מקוריות הפיצה בנאפולי אינה דבר חדש. בשנת 2008 פנו שתי אגודות אוכל בנאפולי - Real Pizza ואיגוד אופי הפיצות הנפוליטניות, לאומות המאוחדות כדי לקבוע תקנות להליך הייצור ולרכיביה של פיצה נפוליטנה אמיתית (Vera Pizza Napoletana - VPN), כנהוג בייצור השמפניה והוויסקי הסקוטי. התקנות קובעות את כמות הקלוריות, את היחס ביו העגבניות, הגבינה והמלח, והטמפרטורה של התנור (485 מעלות במדויק).

פיצריות ברחוב צדדי בנאפולי
צילום: Global Jet / CC BY 2.0

להיסטריה מצטרפים גם שפים בעולם המוציאים הון על תנורי פיצה מיוחדים או על שיעורי בישול באלפי דולרים כדי ללמוד את רזי המתכון הסודי של הפיצה הנפוליטנית המסורתית. השף ג'אסטין פיאצה מפיניקס, למשל, התפאר בוול סטריט ג'ורנל ששילם 25,000 דולר על תנור המוסק בעצים הבנוי לבֵנים שנוצרו מאפרו של הר הגעש וֶזוּב (Vesuvio).

תנור פיצה המוסק בעצים
צילום: Lotus Head / CC BY-SA 3.0

היסטוריון האוכל ג'וּזֶפֶּה נוֹקָה טוען כי הפיצה, מקור גאוותה של נאפולי, מקורה דווקא בעיירה הקטנה גָאֶטָה (Gaeta) במחוז לאציוֹ (Lazio) הסמוך, מצפון-מערב לנאפולי. לטענתו, האזכור המוקדם ביותר למילה פיצה נחשף ברשומות כנסייה בגָאֶטָה, בהסכם שכירות מימי-הביניים משנת 997 לספירה. על פי המסמכים, היה על השוכר לספק 12 פיצות, בשר חזיר וכמה עופות להגמון המקומי בחג המולד ובחג הפסחא עבור הקמת טחנה בקרקע שהיתה ברשותו.

העיירה גָאֶטָה מימי-הביניים
צילום: Leoman3000 / CC BY-SA 3.0

בשנת 2012 הוטל בספק גם מקור שמה של פיצה מרגריטה. על פי הסברה הרווחת הפיצה נקראה על שמה של מרגריטה מסבויה, מלכת איטליה, אשתו של אומברטו הראשון, שביקרה בנאפולי ב-1889. במהלך ביקורה הגיש לה אופה פיצות פיצה עם שלושה רכיבים עגבניות, מוצרלה ובזיליקום - צבעי אדום, לבן וירוק שאימצה איטליה המאוחדת כצבעי דגל הלאום. אך גם על מקורותיה של סברה זו ערער היסטוריון אוכל אחר.

היסטריה לחוד והיסטוריה לחוד - בנאפולי תוכלו עדיין להתענג על המאכל האהוב.

מקור: Munchies, הילרי פולק